כבר הסברנו בעבר מהם הקריטריונים הנדרשים על מנת לאבחן אדם כסיעודי. כעת נסביר מיהו האדם התשוש, וכיצד נאבחן אותו.
מה קורה כאשר אדם יכול ללכת אך הוא עדיין זקוק לעזרה בפעילות היומיומית?
“במקרה כזה לא מדובר באדם סיעודי אלא באדם הנקרא תשוש”, אומר אלעד לאור.
“אדם תשוש הוא אדם אשר זקוק לעזרה קלה בתפקודים בסיסיים (ניידות ומעברים, אכילה, רחצה, שימוש בשירותים, הלבשה). ובנוסף, גם לעזרה בתפקודים אחרים כמו כביסה, ניקיון, נטילת תרופות, שימוש בכסף וכו’. יש לציין כי אנשים שמוגדרים תשושים שולטים על הסוגרים ואין להם פגיעה קוגניטיבית. לעתים אנשים תשושים יכולים לקבל עזרה ממשרד הרווחה (לפי מבחן הכנסה)”.
מיהם תשושי הנפש?
“לעתים אדם אינו סיעודי ומסוגל להתהלך לבד, אך יש לו פגיעה קוגניטיבית ולכן הוא עלול לסכן את עצמו (ללכת לאיבוד או להשאיר את הגז דולק בבית, לדוגמה). מכיוון שהם מהווים סכנה לעצמם או לאנשים אחרים הם זקוקים להשגחה 24 שעות ביממה. אנשים אלה נכנסים להגדרה של תשושי נפש. ההגדרה המדויקת של תשוש נפש היא אדם הסובל מירידה משמעותית בתפקוד המוח במידה שהוא זקוק לעזרה מלאה בפעילות היום יום, לרבות רחצה, הלבשה, אכילה, שימוש בשירותים, הכוונה בניידות והשגחה על בטיחותו במשך כל שעות היממה”.
אלעד לאור מציע פתרון עבור אנשים אלו: “אנשים אלה יכולים להיעזר בעובד זר בבית או להתאשפז במחלקות לתשושי נפש במימון משרד הבריאות”.
