מצב המלחמה שנמשך כבר מספר שבועות ועשוי להימשך עוד שבועות רבים, מוביל לשינויים בסדר היום של כולנו: בין אם אנחנו הורים לילדים, סטודנטים, בעלי מקצועות חופשיים או בכלל, חיים במדינת ישראל בימים אלו. ד”ר אלעד לאור מציין את הקשישים, ובמיוחד אלו הסובלים מבעיות קוגניטיביות, כמו מחלות דמנציה ואלצהיימר.
כפי שכבר כתבנו באתר כאן, עבור קשישים הסובלים ממחלות קוגניטיביות, כדאי מאוד למנן ואף למנוע חשיפה לדיווחי חדשות ובמיוחד למראות הקשים. ההשפעה ההרסנית על הקשישים עלולה להיות גדולה במקרה של חשיפה שאינה מבוקרת או מרובה.
החמרה קוגניטיבית - איך מונעים אותה?
הנה כמה צעדים שכדאי לקשישים ליישם במצבי משבר וחירום – וכמובן כדאי לקרוביהם לעודד:
- לנשום אוויר – כן, זה קשה במלחמה כאשר אזעקה עלולה להישמע לפתע. אבל יחד עם קרובים או מטפל/ת, כדאי לצאת למרחב פתוח, להיפגש עם אנשים, בין אם הם קרובי משפחה או שכנים. ההמלצה היא לנסות ליצור יציאה מארבעת קירות הבית.
- פעילות גופנית – את הפעילות הגופנית, מסביר אלעד לאור, ניתן לבצע גם בבית, אבל גם בחוץ. בעת חירום ניתן לקיים פעילות בסמוך למבנה, כך שבהישמע אזעקה, ניתן להתפנות אליו בזריזות, ככל שזה מתאפשר.
- סדר יום ברור – על אף מצב החירום, חשוב מאוד לשמור על סדר היום של הקשישים, כדי למנוע החמרה קוגניטיבית. המשמעות: יקיצה בשעה אחידה, ארוחות מסודרות והקפדה על כמות שעות שינה מספקת.
- פעולות פנאי – דוגמת האזנה לשירים, עיסוק במשחק, קריאת ספרים, קריאה על נושאים חדשים ולמידה. פעולות כמו אלה משמרות את הרמה הקוגניטיבית של הקשישים ויש להן חלק מרכזי במניעת ההידרדרות במצב, ללא קשר לזמן חירום או שגרה.
