ד”ר אלעד לאור, גריאטר ותיק ומנהל רפואי, עד בכל יום להשפעה ההרסנית של מתח כרוני לא מנוהל על בריאותם של מטופליו. בעוד שאנו מקדישים תשומת לב רבה לגורמי סיכון מוכרים כמו לחץ דם, כולסטרול וסוכרת, חשוב להבין שסטרס (מתח) כרוני הוא גורם סיכון עצמאי ומשמעותי למחלות לב וכלי דם בגיל מבוגר. היכולת לנהל את הסטרס אינה רק “הרגשה טובה” – היא חלק חיוני באסטרטגיית מניעה של מחלות מסכנות חיים.
כאשר אנו חווים סטרס, הגוף משחרר הורמוני סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין. אלה נועדו להכין אותנו לתגובת “הילחם או ברח” קצרה, אך כאשר הסטרס כרוני, רמות ההורמונים הללו נשארות גבוהות באופן מתמשך. מצב זה, מסביר ד”ר אלעד לאור, גורם למגוון השפעות שליליות על מערכת הלב וכלי הדם:
- עלייה בלחץ הדם ובקצב הלב: הורמוני הסטרס גורמים לכיווץ כלי הדם, מה שמעלה את העומס על הלב.
- דלקתיות כרונית: סטרס ממושך מעורר תהליכים דלקתיים בגוף, כולל בדפנות כלי הדם, מה שתורם להתפתחות טרשת עורקים (היצרות והתקשות העורקים).
- שינויים ברמות הכולסטרול והסוכר בדם: סטרס עלול להוביל לעלייה ברמות הכולסטרול ה”רע” (LDL) וברמות הסוכר בדם, גורמי סיכון נוספים למחלות לב.
- התנהגויות לא בריאות: אנשים תחת סטרס נוטים יותר לאמץ הרגלים מזיקים כמו עישון, אכילת יתר (ובמיוחד מזון לא בריא), חוסר פעילות גופנית ושתיית אלכוהול מופרזת, המגבירים את הסיכון למחלות לב.
המחקרים תומכים בכך
מחקרים רבים, כולל מחקרים ארוכי טווח כמו Framingham Heart Study, מראים קשר מובהק בין רמות סטרס גבוהות לסיכון מוגבר להתקפי לב, שבץ מוחי ומחלות לב אחרות. לדוגמה, נמצא כי גברים ונשים שדיווחו על רמות סטרס גבוהות במקום העבודה או בחיי היומיום, היו בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת לב כלילית.
הבשורה הטובה היא שניהול סטרס הוא מיומנות שניתן ללמוד ולתרגל. טכניקות כמו מדיטציה, מיינדפולנס, יוגה, פעילות גופנית סדירה, תחביבים, זמן איכות עם יקיריכם ואף טיפול פסיכולוגי, יכולות להפחית באופן משמעותי את ההשפעות השליליות של סטרס על הגוף. ככל שאנו מתבגרים, היכולת לנהל את הסטרס הופכת לכלי קריטי בשמירה על לב בריא וחיים מלאים.
