האתגר: לשבץ אין "אשם" ברור
ד”ר אלעד לאור מסביר, כי במקרים של ESUS, בדיקות מקיפות (כמו אקו לב, בדיקות עורקים אולטרסאונד וניטור קצב לב) לא מצליחות להצביע על מקור יחיד וברור שהוביל לאירוע. קושי זה משפיע ישירות על בחירת הטיפול המונע: איך נדע איזו תרופה תהיה הכי יעילה אם אנחנו לא יודעים ממה להתגונן?עד לאחרונה, הגישה הייתה להמשיך לחפש את המקור האבוד, אך קונצנזוס חדש שפורסם על ידי מומחים מובילים בתחום משנה את כללי המשחק.
הפתרון החדש: גישה הוליסטית שמנהלת את הסיכון הכולל
הגישה החדשה מציעה להפסיק לחפש את הסיבה האבודה, ובמקום זאת, לאמץ ראייה רב-מערכתית המטפלת בסיכון הכולל של המטופל.
במקום להתמקד במקור אחד, מומלץ:
לסכום את כל גורמי הסיכון: לזהות את כל הגורמים הקטנים המצטברים שיכולים יחד להגביר את הסיכוי ליצירת קריש דם. זה כולל בעיות קלות במסתמי הלב, שינויים קלים בדפנות כלי הדם, או נטייה לקרישיות.
טיפול מניעתי רחב: להתמקד בטיפול שמטרתו להגן על המטופל מפני שבץ חוזר, מבלי להיות תלוי באבחון של מקור ספציפי. זה עשוי לכלול שילוב של תרופות ושינויים באורח החיים המפחיתים את הסיכון באופן גורף.
המהלך הזה משקף מגמה רחבה יותר ברפואה – במקום להתמקד במחלה יחידה, יש לנהל את המכלול המורכב של מצבו הבריאותי של האדם, גישה שהיא חיונית במיוחד בטיפול באוכלוסייה המבוגרת. ד”ר אלעד לאור סבור כי אימוץ קונצנזוס זה צפוי לשפר את איכות הטיפול ולצמצם את הסיכון לשבץ חוזר עבור אלפי מטופלים ברחבי העולם.
