שכיחות תת תזונה אצל קשישים וגורמי הסיכון
תת תזונה משפיע על חלק ניכר מהמבוגרים, כאשר שיעורי השכיחות משתנים בהתאם לסביבה. בקרב קשישים המתגוררים בקהילה, ההערכות מצביעות על כך שעד 15% עלולים לסבול מתת תזונה, בעוד שבמוסדות סיעודיים, נתון זה יכול להגיע עד 50% – עד כמה שהדבר נשמע אבסורדי. יתר על כן, אשפוז חריף מחמיר לעתים קרובות את הסיכון לתת תזונה, כאשר מחקרים מצביעים על כך שעד שליש מהמבוגרים המאושפזים סובלים מתת תזונה בעת הקבלה.
מספר גורמים תורמים לסיכון המוגבר לתת תזונה בקרב קשישים, כפי שמסביר ד”ר אלעד לאור. אלה כוללים שינויים פיזיולוגיים הקשורים להזדקנות, כגון ירידה בתיאבון, שינוי בתפיסת הטעם ופגיעה בספיגת החומרים החיוניים בגוף. מצבים רפואיים כרוניים, מגבלות תפקודיות, בידוד חברתי, אילוצים כלכליים וריבוי תרופות ממלאים גם הם תפקידים משמעותיים בנטייה של מבוגרים מבוגרים לתת תזונה.
השלכות קליניות של תת תזונה
תת תזונה עלול להיות בעל השלכות עמוקות הן על הבריאות הפיזית והן על הבריאות הנפשית בקרב האוכלוסייה המבוגרת. זה מגביר את הסיכון לשבריריות, סרקופניה (דלדול בשרירים), נפילות, הפרעה בריפוי פצעים, זיהומים ואשפוזים חוזרים בבית החולים. בנוסף, מבוגרים הסובלים מתת-תזונה חווים ירידה בכוח השרירים שלהם, ירידה קוגניטיבית, דיכאון וירידה כללית באיכות החיים, במדדים שונים ורבים.
משלב האבחון ועד לניהול התופעה
גילוי מוקדם של תת תזונה חיוני להתערבות בזמן. אנשי מקצוע בתחום הבריאות, ובין היתר רופאי המשפחה וגריאטרים שרואים את הקשישים מעת לעת, צריכים לבחון מטופלים קשישים באופן שגרתי לאיתור סימנים של תת תזונה באמצעות כלים מאומתים כגון Mini Nutritional Assessment (MNA) או כלי סקר אוניברסלי של תת תזונה (MUST). ד”ר אלעד לאור מסביר, כי הערכות אלו מעריכות מצב תזונתי, ירידה במשקל, אינדקס מסת הגוף ופרמטרים רלוונטיים אחרים לזיהוי אנשים בסיכון.
ניהול תת תזונה בחולים קשישים דורש גישה רב-תחומית המערבת רופאים, דיאטנים, אחיות ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות. אסטרטגיות טיפול עשויות לכלול שינויים תזונתיים, תוספי תזונה דרך הפה, ממריצי תיאבון וטיפול במצבים רפואיים בסיסיים התורמים לתזונה לקויה. יתרה מכך, מתן תמיכה חברתית, סיוע בארוחות ושיפור הגישה למזון מזין הם מרכיבים אינטגרליים של ניהול תת תזונה מקיף.
נסכם זאת בקצרה
תת תזונה מהווה אתגר בריאותי משמעותי באוכלוסיית הקשישים, עם השלכות מרחיקות לכת על תחלואה ואפילו על תמותה. הכרה בגורמי הסיכון, ההשלכות הקליניות ואסטרטגיות הניהול המתאימות, היא חיונית לשיפור המדדים השונים ולשיפור איכות החיים של מבוגרים. על ידי הערכת תזונה והתערבות, הרופאים והמטפלים יכולים להפחית את ההשפעה של תת תזונה ולקדם הזדקנות בריאה באוכלוסייה המבוגרת.
