בדידות ובידוד חברתי הם אחד החששות הגדולים בקרב חולים גריאטריים. ניתן להבין זאת, שכן התחושות הללו מטילות צל על המצב הכללי של הקשישים ואיכות חייהם. “אנחנו פוגשים בעבודתנו כרופאים גריאטריים לא מעט קשישים שחווים בדידות”, מעיד ד”ר אלעד לאור. “לעתים זה מצב שמפריע לקשישים יותר מאשר המחלות והקשיים הפיזיים שלהם”.
ככל שאנשים מתבגרים, הם מתמודדים לעתים קרובות עם מספר רב של אתגרים שיכולים להוביל לירידה באינטראקציה החברתית ותחושת ניתוק מהקהילות שלהם. אתגרים אלו, בשילוב גורמים כמו אובדן יקיריהם, מוגבלות בניידות והתמודדות עם שינויים וסביבה חברתית משתנה, תורמים לתחושות של בדידות ובידוד.
אנחנו נחקור כאן את ההשפעה העמוקה של בדידות ובידוד חברתי על חולים גריאטריים, נסקור את ההשלכות של אתגרים אלה וגם נציע מספר פתרונות מעשיים לטפח קשר חברתי ולהילחם בתחושות הבדידות בקרב מבוגרים.
האתגרים המרכזיים וההשלכות שלהם
אובדן של אנשים קרובים – אחד האתגרים המשמעותיים ביותר איתם מתמודדים חולים גריאטריים, הוא אובדן חברים, בני זוג ובני משפחה. “השכול מותיר מבוגרים יותר להתמודד עם תחושות עמוקות של אבל וריקנות, לרוב, התחושות האלה מובילות לנסיגה חברתית ובידוד”, מסביר ד”ר אלעד לאור. “היעדר חברות ותמיכה רגשית עלולים להחריף את תחושות הבדידות ולתרום לדיכאון וחרדה, אנחנו נתקלים גם בזה לא מעט”. בנוסף, אנשים שכולים עשויים להיאבק לבנות מחדש את הרשתות החברתיות שלהם, ולהנציח עוד יותר את תחושת הבידוד והניתוק שלהם מאחרים.
ניידות מוגבלת – מגבלות ניידות, בין אם עקב ירידה הקשורה לגיל, מצבים בריאותיים כרוניים או מוגבלויות פיזיות, משפיעות באופן משמעותי על יכולתם של מבוגרים לעסוק בפעילויות חברתיות ולשמור על קשרים חברתיים. למשל, אומר אלעד לאור, קושי בהתמצאות עלול להוביל לירידה בהשתתפות באירועים קהילתיים , ביקורים אצל חברים ובני משפחה וטיולי פנאי. כתוצאה מכך, מבוגרים יותר עלולים להיות מרותקים לביתם ולחוות תחושות של בדידות ובידוד ככל שהם מתנתקים פיזית יותר מהעולם הסובב אותם.
שינויים בתפקידים חברתיים – רוב המבוגרים מגיעים לגיל 70 כאשר הם בפנסיה ולאחר שחוו שינויים בתפקידים חברתיים. אלו גם הם, בדרכם, עלולים לתרום לתחושות של בדידות ובידוד בקרב חולים גריאטריים בהמשך הדרך. פרישה מהעבודה מסירה לעתים קרובות מקור משמעותי של אינטראקציה חברתית ואחווה, ומשאירה למבוגרים יותר חלל למלא בחיי היומיום שלהם. יתרה מכך, שינויים בדינמיקה המשפחתית, כמו ילדים ש’מתרחקים מהקן’, עלולים לשנות את המסגרות החברתיות ולצמצם את ההזדמנויות למעורבות חברתית שתפצה על כך. אובדן תפקידים חברתיים משמעותיים עלול לגרום למבוגרים להרגיש חסרי תכלית ומנותקים מהחברה.
ההשלכות של השינויים הללו
ההשלכות של בדידות ובידוד חברתי בקרב חולים גריאטריים הן עמוקות ומרחיקות לכת, ומשפיעות על הבריאות הפיזית והנפשית גם יחד. “מחקרים קשרו בין בדידות ממושכת לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, ירידה קוגניטיבית ותמותה מוקדמת”, משתף ד”ר אלעד לאור. “אנשים מבודדים חברתית נוטים גם יותר לחוות דיכאון, חרדה ותחושות של חוסר תקווה. יתר על כן, בדידות נקשרה להתנהגויות לא טובות של טיפול עצמי, כולל תזונה לא מספקת, אי הקפדה על תרופות והעברת היום בעיקר במצב ישיבה”. ללא מציאת פתרון הולם, לכל התופעות האלה עלולות להיות השפעות מזיקות על הבריאות הכללית ועל מצבם של חולים גריאטריים.
וכן, יש פתרונות!
קידום השתתפות בפעילויות חברתיות – עידוד חולים גריאטריים להשתתף בפעילויות חברתיות ובאירועים קהילתיים, יכול לסייע במאבק בבדידות ובטיפוח תחושת השייכות. אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לשתף פעולה עם ארגונים קהילתיים כדי להציע מגוון תוכניות המותאמות לתחומי העניין והיכולות של מבוגרים, כגון שיעורי התעמלות, סדנאות אמנות, מועדוני ספרים והזדמנויות להתנדבות. “גם אם בני המשפחה חושבים שיקיריהם המבוגרים אינם זקוקים לסיוע, כדאי לבדוק זאת ולנסות לסייע כדי לאפשר ליקיריהם מסגרות ואינטראקציות חברתיות”, מדגיש ד”ר אלעד לאור. “מתן שירותי הסעות למקומות אלה או ארגון טיולים קבוצתיים יכולים גם להקל על ההשתתפות עבור אנשים עם מוגבלות בניידות”.
המשיכו לבנות קשרים חברתיים גם בגיל מבוגר – בנייה ותחזוקה של קשרים חברתיים חיוניות למאבק בבדידות ובבידוד בקרב חולים גריאטריים. אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים למלא תפקיד מכריע בחיבור בין מבוגרים לקבוצות תמיכה, קהילות וגופים אחרים בתחום. בנוסף, מתן דגש על חשיבותם של קשרים חברתיים והצעת הדרכה כיצד ליזום ולטפח מערכות יחסים (אפילו מטעם קופות החולים למשל) יכול להעצים מבוגרים לבנות קשרים משמעותיים עם אחרים.
שימוש בטכנולוגיה לתקשורת עם קרובים – בעולם יותר ויותר דיגיטלי, הטכנולוגיה מציעה הזדמנויות חשובות למבוגרים שבינינו, להישאר מחוברים עם חברים, משפחה וחברי קהילה, אפילו מרחוק. “זה לא מחליף אינטראקציה פנים אל פנים”, מבהיר אלעד לאור. “אך זה עדיין טוב יותר מאשר אי תקשורת”. אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים ללמד חולים גריאטריים כיצד להשתמש בסמארטפונים, מחשבים ופלטפורמות מדיה חברתית כדי לעסוק בתקשורת וירטואלית וברשתות חברתיות. קבוצות תמיכה וירטואליות, פורומים מקוונים ושיחות וידאו יכולות לספק תחושת חיבור ושייכות למבוגרים יותר, במיוחד אלה הכבולים לביתם או גרים באזורים כפריים.
שגרת יום בקהילה – תכניות מבוססות קהילה המקדמות אינטראקציה חברתית ומעורבות קהילתית, חיוניות למאבק בבדידות ובבידוד בקרב חולים גריאטריים. אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים להציע לכם אפשרויות שונות, כמו מרכזים למבוגרים, שירותי מעונות יום למבוגרים ויוזמות בין-דוריות המפגישות אנשים מכל הגילאים לפעילויות משותפות ואינטראקציות משמעותיות. תוכניות אלו לא רק מספקות הזדמנויות חברתיות, אלא גם מטפחות תחושת מטרה ושייכות בקרב מבוגרים.
אם כך, מה למדנו?
בדידות ובידוד חברתי מציבים אתגרים משמעותיים עבור חולים גריאטריים, המשפיעים על בריאותם הגופנית, על מצבם הנפשי ועל איכות חייהם הכללית. על ידי הכרה בגורמים התורמים לבדידות ופעולות ממוקדות לטיפוח קשר חברתי, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לעשות שינוי משמעותי בחייהם של מבוגרים. “כל הפתרונות שהוצעו פה יכולים ליצור סביבות המטפחות קשרים חברתיים ומלחמה בבדידות בקרב חולים גריאטריים”, מסכם אלעד לאור. “זה חשוב כדי לקדם את בריאותם ושמחת החיים בגיל מאוחר. זה משמעותי ביותר”.
